זמן ביטוי בחוץ
בקשות, זיכרונות, תיאבון
מחשבות רוצות שנפסיק להסתיר

התחלות רוצות שנתחיל להתחיל

“אף אחד לא יזכור אותך בשל מחשבותיך הנסתרות,
בקש מאלוהים כוח וחכמה לבטא אותן”
כתב גבריאל גרסייה מרקס כשנפרד מהעולם

בתור מי שעוסקת הרבה בזיכרון,
אני פוגשת כאלה ששוכחים
יותר קל לשכוח
אפילו נוח

לא כל זיכרון ראוי
ולא כל מונה עליזה
גם לא כל זיכרון הוא מפעם

יש כאלה של עכשיו
שרואים את החותם הענק שנשאיר
באיזשהו מחר
עוד מלא זמן

‘בית למלים’ מזמין אתכם, לאסוף חיים למלים מדורות קודמים, מהיום, ליום שיבוא זוהי לגאסי, שרשרת ימים, מיהלומים…

את שלי כתבתי לפני שמונה שנים
אינטואיטיבית עוד בשבעה,
בפנקס ועט לזכרה
פחדתי לשכוח
חלקים מאמי האהובה
שהלכה כל כך מוקדם

לא צריך לאבד כדי לזהות, לנצור ולהכריז!

להכריז. כן, להכריז.
גם על החומה הסינית מישהו הכריז
ועל עוגיות הלימון של פרוסט
ועל קציצות הפרסה, והעוף בתנור

מוזמנים להכריז את שלכם